החודש, OTW (ארגון למען יצירות טרנספורמטיביות) יהיה בן 15!
לציון המאורע, אנו מעלות פוסט “5 דברים” מיוחד בהשתתפות אחת ממייסדות הארגון, פרנצ’סקה קופה (Francesca Coppa). בפוסט זה תוכלו לקרוא את זכרונותיה של פרנצ’סקה מימיו הראשונים של OTW, והאתגרים שהארגון התמודד איתם מאז.
אנו מתכוונות גם להנחות תחרות טריוויה (באנגלית בלבד) ואתגר יצירות. כדי לדעת יותר, עברו לגרסה האנגלית של פוסט יום השנה שלנו.
מדי חודש OTW עורך ראיון עם מתנדב/ת על החוויות שעברו במסגרת התנדבותם בארגון. הפוסטים משקפים את דעותיהן האישיות של המתנדבות. הפוסטים לא מייצגים בהכרח את ההשקפות של OTW ואין לראות בהם כמעידים על מדיניות הארגון בנושא כלשהו.
איך הדברים שעשית בתור מתנדבת משתלבים בפעילות הכללית של OTW?
היו לי כל כך הרבה תפקידים שונים ב-OTW מאז ההקמה שלו ב-2007. לפני שבכלל היינו ארגון באופן רשמי, התפקיד שלי היה לאסוף את כל המעריצות – והיו הרבה – שהביעו נכונות להתנדב. אחר כך הייתי חמש שנים בדירקטוריון, ותוך כדי גם בוועדת תקשורת, עזרתי להקים את Open Doors (דלתות פתוחות) ועבדתי על מיזם Fan Video and Multimedia (סרטוני מעריצות ומולטימדיה).
גויסתי לשמור על סדר בשרטוטי המסכים של הארכיון כשעוד עבדנו על עיצוב חוויית המשתמש של Archive of Our Own – AO3 (ארכיון משלנו); נהניתי מזה, וזה גם היה קצת חדש לי אז! כיום אני נמצאת יותר בצד האקדמי והמשפטי של הדברים; אני מנסחת טיעונים (לדוגמה, התעסקתי במקרה ד”ר סוס/מסע בין כוכבים) ומעידה כאשר OTW צריך את עזרתי בכך. אני גם עובדת עם Transformative Works and Cultures – TWC (יצירות ותרבויות טרנספורמטיביות), באיסוף חיבורים וביקורת.
ועדת תקשורת יודעת שהיא יכולה לפנות אליי במידת הצורך, ואני עדיין מתראיינת ומספקת רקע לעיתונאיות שמסקרות את התחום (אבל היום הרבה עיתונאיות כבר מגיעות מרקע של פאנדום, וזה עוזר המון!).
איך השבוע שלך נראה, בתור מתנדבת?
העבודה שלי היא יותר עונתית מאשר שבועית. TWC ממשיך להוציא שני גיליונות שעברו ביקורת עמיתים בשנה (לפעמים אפילו שלושה!), וזה פשוט מדהים; אני מציינת לעתים קרובות שהרבה כתבי עת במימון אוניברסיטאי, עם צוות בשכר, לא מוציאים גליונות בתדירות כזו. רוב כתבי העת מחזיקים כמה שנים בודדות ואז דועכים, אבל עדיין אנחנו ממשיכות באופן יציב. הצד המשפטי-אקדמי עובד על זמנים: בכל פעם שצץ איזה עניין, הוא דורש תגובה מהירה. (כבוד לוועדה המשפטית הנהדרת של OTW, המבטיחה שישמעו אותנו בנושאים משפטיים שנוגעים לנו).
כשאת נזכרת בהתחלה של OTW, מה הכי מפתיע אותך במצב של OTW כיום?
מפתיע אותי שיש אנשים, גם חובבי הארגון, שלא יודעים כי מדובר במיזם של מעריצות וחושבים שהארגון הוא עסק! שהוא נהגה על ידי חבורה של מעריצות שפשוט נמאס להן שדרישות מסחריות ממררות להן את החיים. נראה שהרבה מעריצות היום לא זוכרות את האינטרנט לפני שהוא נהיה קפיטליסטי לגמרי; הן רגילות להניח שכל אתר אינטרנט הוא מיזם עסקי. והקיום של OTW כמלכ”ר בהחלט יכול להיות מבלבל, כי מעריצות כן משלמות כדי שפאנדום יוכל להמשיך להתקיים, אבל לא כולן משלמות.
OTW מגייס תרומות כדי שאלו שיכולות לתרום ולתמוך בנו יעשו זאת גם עבור מי שאינן יכולות, בדומה למודל של השידור הציבורי (טלוויזיה ורדיו) בארה”ב, כך שלכולן תהיה גישה למיזמים שלנו. אבל נראה לי שיש אנשים שקשה להם להאמין שגוף כל כך מוצלח יכול להתקיים שלא במסגרת מסחרית. ואני מתכוונת לכל המיזמים של OTW, לא רק AO3 אלא גם ל-TWC ולוועדה המשפטית, כתיבת דו”חות יועץ לבית המשפט וההכרה שאנחנו מקבלות על ידי הממשלה כגוף שיש להתייחס אליו ברצינות. אנו משלמות על השרתים שלנו, והם בבעלותנו, אבל כל העבודה המושקעת בארגון היא תרומה של מעריצות, מהדירקטוריון עד לרמת המתנדבת היחידה. ולעבודה הרבה הזו אין מחיר. אני לא מתכוונת רק לזה שהיא נעשית ללא תשלום, אלא לכך שאין מחיר ללהט ולמעורבות של המעריצות שבארגון. OTW הוא תוצאה של רצון משותף ושל הרבה עבודה שהפכה את הרצון הזה למציאות. את הסירה הזו בנינו בעצמנו, והיא ממשיכה לשוט רק כי תמיד יש אנשים שמוכנים לעלות עליה ולחתור.
איזה מההישגים שלך ב-OTW מעורר בך גאווה?
כשסטודנטיות שלי מגלות שעזרתי להקים את OTW ואני רואה את ההבעות על הפנים שלהן, אני גאה כל כך. פתאום אני כוכבת על! לכולן יש חשבון ב-AO3. אני זוכרת איך פעם חששתי שאנשים יגלו שאני מעורבת בפאנדום, והיום המוסד שאני עובדת בו מפרסם בראש חוצות: AO3 זכה בפרס הוגו!
מה היה האתגר הגדול ביותר (או מה היו האתגרים הגדולים ביותר) בהתפתחות של OTW?
אוי, בחיי. היו אתגרים ועדיין יש אתגרים. כשהעבודה נעשית בהתנדבות, תמיד יהיה מתח בין הדברים שצריכים להיעשות לבין הדברים שאנשים רוצים לעשות או טובים בהם. שלא במפתיע, מעטים האנשים שרוצים להתנדב באותם תחומים שבהם הם עובדים; הם רוצים הפסקה מזה! אבל יש אמרה כזו, שהגנן בזמנו הפנוי מנגן בפסנתר, והפסנתרן בזמנו הפנוי מגנן. אני חושבת שזה נכון גם לגבי פאנדום בכלל ו-OTW בפרט.
אני מתרגשת כשאני חושבת על כל מה שהאנשים ב-OTW עושים, איך כל כך הרבה מעריצות מראות נוכחות ומגשימות רעיונות. הרמה וההיענות של כוח האדם ב-OTW היא מדהימה בהתחשב בכך שאף אחת לא מקבלת משכורת. המעריצות קולטות את זה; להערכתי אנחנו מצליחות יותר מרוב האתרים המסחריים ליצירות מעריצות אם לא מכולם, ויותר מקצועיות מרוב האתרים שאינם למטרות רווח. (אני לא חושבת שאנחנו כליל השלמות, אבל אלה שבאות בטענות על תפקוד הארגון לא נותנות דוגמה של מקום שבו דברים נעשים בצורה טובה יותר, כי אין כזה: יש בעיות שהן פשוט מסובכות.)
עכשיו, כשגדלנו לממדים של היום, אני חושבת על העתיד… ונראה לי שהשלב הבא הוא לא “קצת” יותר כסף ממה שאנחנו מגייסות כיום, אלא גיוס כסף בסדרי גודל אחרים. זה דומה בעיניי למצב (ואני מניחה שזה יהיה מוכר לחלק מהקוראות) שבו שואלים אותך מה לתת לך ליום הולדת, והתשובה היא “כלום” אבל הכוונה האמיתית היא “הצרכים שלי גדולים מכדי לספק אותם במתנת יום הולדת, הרי לא תוכל לקנות לי ספה במקום זו שהתפרקה או לצבוע לי את הבית או להחליף לי את תיבת ההילוכים של הרכב.”
וגם אם היינו מגייסות סכומים כאלה… במילותיה החכמות של סינדי לאופר, “כסף משנה הכול”. אם OTW היה ארגון גדול עם סוללה של עובדות בשכר שהיינו יכולות להגיד להן מה לעשות, הוא לא יהיה אותו דבר. אז אני לא לגמרי יודעת מה יהיה בעתיד, אבל בינתיים עשינו פה עבודה נהדרת (נאמר בגאווה עצומה), ואין שום סיבה שלא נוכל להמשיך לעשות חיל. פאנדום, מטבעו, זה עולם שיודע להמציא את עצמו מחדש!
באילו פעילויות פאנדום את משתתפת?
פאנדום, בכנות, הוא לא דבר שאני משתתפת בו אלא חיה בו. נכנסתי לעולם הזה לפני… ארבעים שנה בערך? וזה הבית שלי מאז. המעריצות הן השכנות שלי, את חלקן אני מכירה עשרות שנים, לפעמים נכנסות שכנות חדשות ולפעמים עוזבות. אז כן, אני קוראת פיקים וכותבת אותם ועושה להם בטא, אני צופה בסרטונים בפאנדומים שמעניינים אותי, אבל יותר מהכל אני פשוט חיה בתוך זה, יושבת על כיסא בכניסה לבית וצופה על המתרחש בלי להשתתף תמיד באופן פעיל. כוונתי לומר שאני תמיד מתעניינת; אני רוצה לדעת מה הפאנדומים הגדולים היום, אני רוצה להכיר את הבדיחות ולהבין את השפה, אני רוצה לזהות את ה”בלורבו”-אים שעושים לכולן קוועץ’ בלב גם אם הם מסדרות שאני לא מעריצה שלהן.
הגבול, בינתיים, עובר אצלי בטיקטוק. אבל כבר אמרתי את זה על דברים אחרים בעבר, אז… אני לא פוסלת באופן לגמרי נחרץ, הכול יכול להשתנות.
אחרי שהמתנדבת ענתה לנו על חמש השאלות, אתן מוזמנות לשאול אותה עוד שאלה אחת! כתבו לה בתגובות ושאלו אותה על הפעילות שלה. אתן מוזמנות גם לבקר בפוסטי “5 דברים” קודמים.
OTW הוא ארגון ללא מטרות רווח, וארגון אב למספר מיזמים: AO3, פאנלור, דלתות פתוחות, TWC וההגנה המשפטית של OTW. הארגון מנוהל ונתמך כלכלית על ידי מתנדבות. גלו עוד עלינו באתר של OTW. כדי ללמוד עוד על צוות המתנדבות שתרגמו את הפוסט הזה, עיינו בדף התרגום.
*האמור מנוסח בלשון נקבה, אך פונה לכלל המינים.